פרקטיקות לתכנון אסטרטגי |  כלי #1 גיבוש ועדכון חזון

אם לא קראתם את הפוסטים הקודמים, ממליצה לכם לעבור עליהם כי הם הבסיס למה שנתעסק בו כאן. אם התמכרתם לתקצירים, כמו מרביתנו… הנה אמל"ק קטן לנקודות הקודמות:

  • את שנת העבודה הבאה צריך לתכנן טוב מראש. אז מה אם יש תחושה של חוסר וודאות באוויר. הקדימו תרופה למכה, זהו הזדמנויות ונצלו אותן בחכמה. 
  • הצבת המטרות בתוכנית שנתית צריכה להתבסס על הפער שבין המצב הרצוי למצב המצוי. לא מספיק לכתוב חזון, צריך לבדוק את עצמנו, איפה אנחנו מוצלחים ואיפה פחות. והכי חשוב- למה?!
  • היו חכמים ועבדו על יצירת תרבות ארגונית של פתרון בעיות מהשורש. ככה תמנעו מכיבוי שריפות ותהיו מוכנים מראש לבעיות שיצוצו (והן יצוצו). 
  • ויש עוד כמובן, מי שמדגדג לו, שיחזור אחורה ויקרא 🙂 

 

אז אם מגיעים לפואנטה של הפעם בלי ללכת סחור סחור… הבטחתי לתת כלים שבעזרתם תוכלו לנסח את המטרות לשנה הבאה בצורה האפקטיבית ביותר. 

ההשראה מגיעה מניסיון ולימוד אישי, הכלים מגיעים מעולם הפיתוח הארגוני, הרבה מהטקסטים לקוחים מ'אבני ראשה'- המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. תמצתתי, סידרתי, חפרתי. הנה לכם.

 

אזהרה! התוכן הבא הוא פרקטי וממוקד!

 

משולש הזהב בבניית חזון

החזון כולל שלושה מרכיבים: תכלית (ייעוד), תמונת עתיד, וערכי ליבה.

המרכיבים השונים עונים לשלוש שאלות יסוד: למה? מה? ואיך?

 

 

למה – לשם מה? מה המטרה הגדולה שלשמה אנחנו קיימים?

מה – מהי תמונת העתיד המיטבי שאנחנו מבקשים לממש?

איך – כיצד, על בסיס אילו ערכים, נממש את התכלית?

 

מכל אלה נגזרת תכנית עבודה בעלת יעדי פעולה קונקרטיים.

 

גיבוש תכלית- בעזרת חמשת הלמה

את כלי חמשת ה'למה' ניתן ליישם הן בשלב גיבוש התכלית והן בשלב הסופי של הצבת המטרות הנגזרות מן החזון.

כלי זה מאפשר לצוות לזהות את הסיבות הבסיסיות המחייבות את הרעיון – סיבות שמאוחר יותר יתורגמו למטרות המעצבות את הפעולות שיינקטו בעתיד. 

בהיעדר ניתוח שכזה, היורד לשורש התפיסה החינוכית של החזון, עוברים לעתים קרובות לשלב הפעולה מבלי להבין לעומק את התכלית. ככל שמעמיקים יותר בתכלית ובייעוד הבסיסי של הארגון, כך החיבור למשמעות החינוכית העמוקה של התכלית או המטרה מתבהרת, והצוות כולו נרתם למימוש התכלית.

 

כיצד לעבוד עם הכלי:

לאחר הגדרה ראשונה של התכלית (המטרה) שואלים חמש פעמים 'למה?'

למה התכלית הזאת חשובה לנו? מדוע אנו רוצים להשיג אותה? 

כל 'למה' חדש נסוב על התשובה או התשובות שניתנו ל'למה' הקודם.

 

דוגמה:

שאלה נוספת שאפשר לשאול כדי להעמיק את ההבנה ולחדד את המסרים:

מה נפסיד אם לא נעשה כך? מה יקרה אם לא נשיג את התכלית הזאת?

יצירת תמונת עתיד

תמונת עתיד= דמות הבוגר+ הקהילה בעוד X שנים

מאפיינים של תמונת עתיד מיטבי (ע"פ אבני ראשה):

  • התמונה מפורטת וכוללת ביטויים מוחשיים וברורים להצלחה – תיאור חי של העתיד הרצוי. איך נראה המקום המושלם בו אתם הייתם רוצים להתחנך.
  • התמונה מבטאת מטרה / מטרות שאפתניות.
  • התמונה משלימה את התכלית, מתרגמת אותה למושגים מעשיים וקונקרטיים.
  • התמונה מתייחסת לפרק הזמן למימושה – כמה שנים קדימה (מ 5- ועד 50 …).
  • בעוד התכלית היא קבועה ולא משתנה, תמונת העתיד עשויה להשתנות, בעיקר אם היא כבר הושגה ויש צורך לצייר תמונת עתיד חדשה.

מיקוד ערכי ליבה

כלי עזר להגדרת ערכי ליבה ארגוניים

כדי לזהות ולהגדיר את ערכי הליבה, מומלץ להתחיל מהתכלית ולשאול את השאלות:

  • מהם הערכים והעקרונות החיוניים למימוש החזון?
  • מהם הערכים והעקרונות המשתמעים מהתכלית ומתמונת העתיד?
  • מהם הערכים והעקרונות שאיננו יכולים לדמיין את הארגון בלעדיהם?
  • מהם הערכים שעל פיהם נרצה להתנהל בתחומים השונים.

(דוגמה בהקשר לבתי ספר-  היחסים שבין מורים לתלמידים, מורים למורים, הנהלה למורים; היחסים שבין התלמידים לבין עצמם; האקלים הבית-ספרי; עבודת הצוות בבית הספר; הקשר עם ההורים והקהילה; הלמידה של התלמידים; התייחסות להישגים והתייחסות למאמץ; התייחסות לשונות; יחס להצלחה ויחס לטעויות; פתרון משברים וקונפליקטים; ועוד…)

לאחר שמגבשים רשימה של ערכים ה"מועמדים" להיות ערכי ליבה, ראוי לברר היטב אם הם אכן צריכים להיות כאלו, מתוך מגמה לצמצם את הרשימה ככל האפשר.

מיקוד, מיקוד, מיקוד.

לצורך בירור זה:

בודקים אם יש ערכים החוזרים על עצמם או כאלה המוכלים זה בזה.

מדרגים את הערכים על פי מידת חיוניותם למימוש המטרות.

מסירים מהרשימה את הערכים שדירגנו במקום הנמוך.

מעריכים את הערכים שנותרו על-פי הבחינות הבאות:

לכל דבר יש עת

זהו השלב הראשון בין אם מדובר בארגון קיים ובין אם מדובר בארגון בהקמה. החזון הארגוני חייב להיות חי כל הזמן, מעודכן, מכוון וברור לכולם. לפעמים זה קשה להקדיש כל כך הרבה זמן על מילים וניסוחים. זה נכון. אבל בלי הבסיס היציב הזה, הבנייה של שאר החלקים פשוט לא תחזיק. 

 

ב'משל הנקודה הפנימית', הרבי יצחק מאיר מגור, מזהיר אותנו מכוח האנרציה שמשכיח מאיתנו את הנקודה הפנימית. ברגע שהזכרתם לעצמכם את הנקודה הפנימית הזו, את התכלית לפעילותכם, אתם על קרקע בטוחה להמשיך לשלבים הבאים לתכנון קדימה. 

 

לכל המעוניינים לקרוא את החוברת המלאה והנפלאה שכתבו יפה בניה וערן ברק-מדינה, מוזמנים להיכנס לקישור הזה: http://www.avneyrosha.org.il/resourcecenter/resoursesdocs/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%95.pdf