האתגר המרכזי הוא תחושות של שעמום וניתוק מהחומר הנלמד.

הטמעת כלים משחקיים נועדה לעורר עניין ולהפיק הנאה מתהליך הלמידה. מטרת המשחוק לעורר הנעה אצל קהל היעד ולאפשר חוויית למידה מרצון.
האתגר ההדרגתי הטבוע במשחוק מפיג שעמום
ומעלה את הרצון להשיג מטרות ויעדים נכספים (Chou, 2015).

אתגר נוסף הוא ריבוי הסחות דעת וקושי להתמקד. 

המשחוק מעוצב מתוך מיקוד בחוויית המשתמש ונעזר גם בפלטפורמת המסך לטובת תהליכי לימוד.
(Huang & Soman, 2013).

*מתוך דו"ח מת"ת, נובמבר 2019.

בכל תהליך למידה קיימת התמודדות עם חוסר הצלחה או כישלון.

הכנסת רכיבי משחוק מאפשרת התמודדות עם החומר הנלמד, לצד האפשרות לא להצליח או להיכשל בסביבה דמוית מציאות (Nicholson, 2015 ; Oxford Analytica, 2016).

יתרה מכך, כיוון שהמשחוק מייצר מערכת חוקים, מטרות ותגמולים מוגדרת, חוויית ההצלחה (הנגישה יותר מאשר הצלחה במבחן, למשל) מורגשת גם היא יותר (uang & Soman, 2013).

*מתוך דו"ח מת"ת, נובמבר 2019.

במחלקות למידה בארגונים וכן בבתי ספר, ניתן לזהות קושי בהפעלה מורכבת של מערכי שיעור בעבור כיתות גדולות.

המשחוק קל ליישום בעבור קבוצות גדולות של
לומדים ולומדות במקביל.

כמו כן, המשחוק מאפשר הטמעה חווייתית לאורך זמן, של הרגלים וערכים בתרבות הארגונית הרצוייה.