יש דבר כזה?
אני לא בטוחה שאפשר להגיד בוודאות שיש נוסחה מצליחה, כי יש עוד גורמים במשוואה הזאת שבהם צריך לטפל. אבל הנה לפניכם כמה עקרונות שבעיניי חשוב ביותר שיתקיימו (ולא רק אצל מורים):
עורכת המגזין 'הגיע זמן חינוך', הילה יגאל-איזון, פרסמה סדרת כתבות על מודלים חדשניים ויעילים של סינגפור להשתלמויות מורים. (11.2.20)
בסינגפור, אשר ממוקמת במקומות המובילים בעולם בחינוך על פי מדד פיז"ה, הבינו, שאת הידע והמיומנויות שהמורים רוכשים בשבועות ארוכים של הכשרות, הם לא מיישמים בפועל בהוראה שלהם.
ולמה?
- כי הדרישות שנובעות מההכשרה נכפות על המשתתפים או מתעמתות עם ריבוי יוזמות סותרות או מציפות.
- כי המורים לא שותפים בפיתוח התכנים או אופן הלמידה.
- כי הפיתוח המקצועי מתקיים בסדנאות חד פעמיות שאינן קשורות לתכלית ולהקשר של עבודתם.
- כי ההתנסות בקורסים חסרה ביקורת עמיתים.
אז מה עשו הסינגפורים?
עברו למודל ההיברידי- פיתוח מקצועי מסורתי בהשתלמויות של לפחות שנתיים, תוך כדי ליווי מתמשך כ-O.J.T.
החוקרים הסינגפורים מצאו כי מודל הפיתוח המקצועי האפקטיבי ביותר, כולל פעילויות מעקב כגון ליווי לטווח ארוך, הדרכה בכיתות המורים ואינטראקציות מתמשכות עם עמיתים.
מה החידוש אתם שואלים?
- דבר ראשון, הלמידה היא פעילה. ההכשרה משלבת תרגול, משוב ופעילויות מעקב.
- דבר שני, המורים עוברים את ההכשרה בזוגות, וכך גם מטמיעים את מה שלמדו בכיתות יחד.
בנימה אישית,
כשאני עברתי את שנת הסטאז' שלי כמורה, התמזל מזלי לעבוד עם חבר טוב מהלימודים.
היה נראה לי בלתי סביר שאני אלמד לבד את כל השעות הנדרשות למקצוע וביקשתי שישקלו שיצטרף אלי ונהיה צוות.
איזה דבר מדהים זה צוות! תכניות חכמות כמו "חלוץ חינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי, כבר הבינו את הרעיון ושולחים קבוצות של מורים טריים ומלאי מוטיבציה לבתי ספר יחד.
בצורה כזו, כל האנרגיה החיובית שמביאים איתם מורים חדשים מצליחה להתמנף לעשייה בשטח, מקבלים ליווי On The Job ומתרגלים משוב עמיתים מצמיח באופן שוטף.
לתחושתי, המודל ההיברידי עוד לא נותן מענה על שני הכשלים הראשונים שזוהו ביישום ההכשרה בפועל:
- אם המורים מוצפים מיוזמות שונות או סותרות- צריך לייצר אחידות ובהירות לגבי מודלים שונים בהם משתמשים בהכשרות.
אם התפיסה החינוכית מספיק מגובשת, אין צורך לייצר עומס רק לשם ההעשרה וגיוון הלמידה.
לעיתים עדיף להתמקד בלמידה ספיראלית, שחוזרת על ערכים, ידע ומיומנויות קודמים, מחדדת ומעמיקה את העיסוק בהם ומעלה אותו לשלב הבא. - העובדה שהמורים מחפשים להיות שותפים בפיתוח התכנים או אופן הלמידה היא המפתח העיקרי לפיצוח של כל עניין ההכשרות באשר הן.
המילה החשובה שצריך לזכור היא בחירה. כשאנחנו בוחרים במשהו, אנחנו לוקחים עליו בעלות, יותר אכפת לנו ממנו ואנחנו גם נדאג שהוא יקרה.
(חשבו כמה תלמידים משקיעים במגמות שבחרו בבית הספר לעומת המקצועות האחרים ש'נכפים' עליהם).זה לא מאוד מסובך, רק דורש להיות בתקשורת עם הצוות, להבין במה מרגישים חוסר בטחון, או חוסר הצלחה ובאיזה אופן היו רוצים לשפר את הביצועים והתחושות.
במתודולוגיית הניהול- Lean Management יש עקרון שנקרא ביפנית 'קאיזן', משמעותו 'שיפור מתמשך לטובה'. חלק מהדרכים לעשות את תהליך השיפור הזה בזמן קצר הוא לרדת לשטח (Go To Gemba), לראות מה קורה בפועל אצל העובדים ובסביבתם, לשאול למה ולתת כבוד למה שהם מביעים.
והנה הצלחנו לפתור לפחות את הבעיות שהעלו הסינגפורים…
*את התמונה צילמתי בטנזניה, ברגע של התפעלות מהלביאות המדהימות, שמלמדות בזמן אמת את קבוצת הכפירים שלהן, איך להתנסות בשטח ולהתאמן יחד.